1שמעו אלי, האל ממשיך דבורו עם הכשרים שבישראל.2אל צור חצבתם. אל הצור שחצבתם ולקחתם ממנו.3מקבת, ענין חפירה, מן ויקב חור מ"ב י"ב י' נקרתם, ל' בנקרת הצור, ומזה העיני האנשים ההם תנקר ובמדבר ט"ז י"ד.4תחוללכם, אשר תחולל אתכם. כלומר אשר חוללה אתכם ר' יונה, והמלה מל' חיל, כמו כי חלה גם ילדה ציון את בניה.5כי אחד קראתיו, אחד היה אברהם בשעה שקראתיו, וע"י ברכתי התרבה והיה לגוי גדול, כן אתם אעפ"י שאתם מעטים, יש בידי להרבות אתכם ולהגדיל אתכם.6ואברכהו וארבהו, לפי הנקוד הכוונה קראתיו כדי לברכו ולהרבותו, ולפי הפשט ראויות שתי הוו"ין להנקד קמץ ל' עבר, וכן תרגם יונתן.7כי תורה מאתי תצא, כמו משפט שאחריו, והוא חוזר לענין שלמעלה, שהבבליים מריבים עם ישראל ומלעיגים עליהם, ואמר כי מאת ה' תצא תורה ומשפט ע"י ש שישפיל הבבליים וישיב ישראל על אדמתם: והמשפט הזה יהיה לאור עמים, שיתפרסם הענין לשם ולתהלה בין האומות.8ארגיע, נ"ל כמו אבקיע, כמו עורי רגע וימאס איוב ז' ה', בכחו רגע הים ובתבונתו מחץ רהב שם כ"ו י"ב, וכן למטה פסוק ט"ו רוגע הים ויהמו גליו, ענין בקיעה, ול' בקיעה נאמר על היציאה, כמו אז יבקע כשחר אורך למטה נ"ח ח'.9עמים ישפטו, יעשו משפט לכל העמים שהיו נאנחים תחת יד בבל.10אלי איים יקוו. נ"ל ל' צווי, אל יקוו שתהיה להם תשועה אלא ממני.11נמלחו, מל' בלויי מלחים ירמיה ל"ח י"א, ל' בגד בָלֶה רש"י.12כמו כן, יונתן תרגם אף אינון הכין, גם הם ככה; ודעת לודוביקוס de Dieu, ואחריו Lowth, Gussetius, Vitringa ורוז' וגיז' כמו כן מל' כֵנֵים; ולדעתי טעם כמו כן ברגע, בעוד שאדם אומר המלה הקטנה הזאת כֵּן; ואולי ככה טעם המליצה האשכנזית in einem Nu.13לעולם תהיה, לא שתעמוד הישועה לעולם, אלא שלעולם תתקיים, לא תשאר בלא יציאה לפעל.14תהיה. כמו ולא יהיה הדבר ולא יבא, ואמר כי יותר אפשר שיכלו השמים והארץ משֶלא תתקיים הישועה שאמר ה' והבטיח להושיע מי שיהיה.15לא תחת, לא תירא שום מְעַכֵּב16וצדקתי לעולם תהיה וישועתי לדור דורים, כאן מדבר על המשך הישועה אם לא יגרום החטא.17עורי עורי, כל הצוויים האלה אין עקר ענינם אלא עתיד, וכן דרך הנביאים לצוות במליצתם שיהיה כך וכך, ואין הכוונה אלא להודיע שכן עתיד להיות, כמו שמעו שמוע ואל תבינו, וחבריו.18המחצבת, כורתת והורגת, כמו על כן חצבתי בנביאים הרגתים באמרי פי הושע ו' ה' גיז'.19רהב, כנוי למצרים, כמו אזכיר רהב ובבל תהלים פ"ז ד', אתה דכאת כחלל רהב שם פ"ט י"א.20מחוללת, ל' חלל, כלומר הורגת, כמו ואתה אדם ולא אל ביד מחלליך יחזקאל כ"ח ט', אע"פ שזה ע"ד השלמים, וזה על דרך הכפולים, ומסייע לפירוש זה פסוק אתה דכאת כחלל רהב, שגם הוא נאמר על יציאת מצרים, ונראה כי משם לקח ישעיה מליצה זו.21תנין, משל על מצרים, כמו שהמשיל יחזקאל את מלך מצרים במשל התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו כ"ט ג', ואמר עוד ואתה כתנים בימים ל"ב ב'.22השמה, אם הוא בשני פשטין הוא ל' עבר, והה"א במקום אשר, כמו ההלכוא אתו יהושע י' כ"ד, את שם בנו הנולד לו ובראשית כ"א ג', והיה נראה שמשפטה בפשטא אחד, ותהיה בינוני כמו המחרבת, מחוללת, המחצבת, וכן הוא בדפוס ברישא בפשטא אחד.23ופדויי ה' ישובון, עורי זרוע ה' באופן שפדויי ה' ישובו וגו' רש"י ורוז'.24אנכי אנכי הוא מנחמכם, כאלו האל משיב לקריאת עורי עורי לבשי עז, ואומר: אני שהייתי עמכם ביציאת מצרים, אני עתיד לנחם אתכם גם עתה מי את ותיראי, מי את בעיניך, כלומר הלא אם קטנה את בעיניך, אומת ה' את.25חציר ינתן, כתרגומו די כעסבא חשיב, נמשל לחציר, כמו ותתן לבך כלב אלהים יחזקאל כ"ח ב', וכן שרש שים, אחי נתן, משמש הרבה בענין זה. כמו שמים חשך לאור ואור לחושך ולמעלה ה' כ'. ורוז' תרגם ישוב להיות כחציר, וגיז' פירש יכרת ויאבד כחציר, וגיז' הביא ראיה מן ותנתן היא ומביאיה והילדה דניאל י"א ו', ושם אין הכוונה אלא ותנתן ביד אויב, והנה הענין ברור שהדבור כנגד ישראל, ולפיכך ידבר בל"ר ובל"י. בלשון זכר ובלשון נקבה, כמו שדרך לה"ק לדבר על עם ואומה, וראב"ע פירש שהנביא מדבר על נפשו, ואינו אלא שבוש.26כאשר כונן להשחית, כן הוא לפי המסרה אבל רש"י ורד"ק היו קוראים אשר, וכן נכון, וכן הוא ברע"ח, וכן בכ"י על קלף שבידי, וכן בהרבה כ"י של קענניקאט וראססי. הן אמת כי בתרגום כתוב כמא, אך קרוב הדבר שהיא תוספת אחרונים להשוות התרגום אל המסרה.27ואיה חמת המציק, הנה עתה הבבליים המצקים אתכם נופלים תחת יד פרס ומדי, ואיה חמתם שהייתם יראים?28מהר צועה להפתה, יפה פירש שרש צעה, בכל מקום שהוא N. G. Schröder על פי ל' ערבי, וענינו נטייה, כריעה, וכפיפה, וכאן הוא משל על ישראל בגלות שהם ככרועים וכפופים מכבד כבליהם, ואמר כי במהרה יפתחו מוסרותם. ולא ישארו בגלות שהם שם כנוטים למות ולרדת שחת, ולחמם חסר מעוני.29רוגע הים, בוקע, כמו למעלה פסוק ד' לאור עמים ארגיע, ענינו אבקיע ואוציא לאור על דרך אז יבקע כשחר אורך, וכן עורי רגע וימאס איוב ז' ה', בכחו רגע הים שם כ"ו י''ב ענינם בקיעה.30ויהמו גליו, וגליו הומים לחזור למקומם ולא יוכלו, כטעם ויתגעשו ולא יוכלו וְהָמוּ גליו ולא יעברנהו ירמיה ה' כ"ב רד"ק, והענין על קריעת ים סוף שהזכיר גם למעלה, הלא את היא המחרבת ים. ויונתן תרגם כמו גוער, ורש"י ל' קמטים fronce, ורוז' וגיז' ל' תנועה והרגזה. ומליצת רוגע הים ויהמו גליו העתיק אותה ירמיה ל"א ל"ה, ולא בעל הנבואות האלה לקח אותה מירמיה, כי כאן היה על מקומה, כי קודם לכן כבר הוזכרה קריעת ים סוף. ולא כן הענין בירמיה.31ואשים דברי בפיך, לקחתיך להודיעך תורתי ודברי הנבואות.32ובצל ידי כסיתיך, שמרתיך בגלות.33לנטע שמים וליסד ארץ, כדי להשיבך אח"כ על אדמתך, ולהצליחך כבראשונה. וכבר פירש הרמ"בם במורה חלק ב' פרק כ"ט כי זה דרך משל, כי כשעניני האדם בלתי מצליחים יאמר עליו שחשך שמשו וירחו וכיוצא בזה, וכשהוא מצליח יאמר שנתחדש עולמו, וכן ג"כ דעת רד''ק ורוז'. ורא"בע וגיז' פירשו המקרא הזה על הנביא, ופירשו לנטוע שמים לבשר הנחמות, וגיז' מפרש עוד כי הנביאים יהיו בראש העם, וזה טעם לנטוע שמים וליסוד ארץ, וכל זה רחוק מהמשך הכתובים.34קבעת, רש"י ורד"ק ורוז' פירשו שמרים הנקבעים בתחתית הכלי, ודעת Gussetius שהוא כנוי ליין המתנשא על הכוס כמין קובע; והנכון כיונתן וגיז' שהוא כמו גביע בחלוף גימ"ל בקו"ף, על דרך מגבעת וקובע; וטעם קבעת כוס, כי לא היו שותים בכוס. אלא מחזירים אותה על כל המסובין והיו ממלאים ממנה גביעם, כטעם גם עליך תעבר כוס איכה ד' כ"א, תסוב עליך כוס ימין ה' חבקוק ב' ט"ז.35התרעלה. המביאה רעדה בשותה רד"ק ורוז' וגיז., וכן רעל בל' סורי רעדה ויראה, ומזה והברושים הרעלו נחום בו'ד'.36אין מנהל לה, כמין מאמר מוסגר, כאלו הנביא הופך פניו לצד אחרים, ומספר להם מה שאירע לה, והכל משל על גלות ישראל מאדמתם, כי המשיל ירושלם לאשה שאבדו ממנה בניה.37שתים הנה קראתיך, ואח"כ מזכיר ארבע, רד"ק ואחריו Grotius פירשו כי השוד והשבר הם הם הרעב והחרב, ורש"י ורוז' וגיז' פירשו צרות כפולות שתים שתים, השוד והשבר על המדינה, והרעב והחרב על בני אדם; ול"נ כי פתח בשתים, ואח"כ עשה עצמו כחוזר בו ואומר. מה אמרתי שתים, הלא צרותיך רבו למעלה.38מי ינוד לך, מי ימלאהו לבו לבא לנוד לך ולנחמך, כי מי יקוה להמציא לך נחמה.39מי אנחמך, רש"י ראב"ע ורד"ק פירשו מי אוכל להזכיר לך שסבל כמותך כדי לנחמך בו, ורוז' וגיז' פירשו איך אנחמך, כמו מי יקום יעקב עמוס ז' ב', ונ"ל לפרש מי אקח לנחמך כמו מאין אבקש מנחמים לך נחום ג' ז' וזה מסכים יותר עם מי ינוד לך.40בניך עלפו שכבו בראש כל חוצות, כדרך השכורים שאינם יכולים לעמוד על רגליהם ושוכבים על אם הדרך, ואח"כ פירש שאינם מלאים יין אלא חמת ה', וכמו שאמר למעלה את כוס חמתו, ועוד חוזר ומפרש ושכורת ולא מיין. ורא"בע רוז' וגיז' לא הבינו כי זה משל, ופירשוהו על הרעב, וגיז' דמהו למה שאמור בקינות העטופים ברעב בראש כל חוצות, אמנם שם לא נאמר שכבו.41בראש כל חוצות, בתחלת הרחוב, שאם היו מגיעים לאמצע הרחוב היו מוצאים בני אדם שהיו עוזרים אותם, אבל הם יוצאים מביתם ללכת אל הרחוב, ואין בהם כח להגיע לאמצע הרחוב והם נופלים בראש כל חוצות.42כתוא מכמר, כתוא שנלכד ברשת, והתוא לדעת רבים שור הבר, ולדעת Bochart מין ממיני הגאזי"לה ואולי דרך התוא כשנלכד שהוא מתיגע לצאת מן הרשת, וכאשר תם לריק כחו ייעף וישכב כשכור.43יריב עמו, שהוא רב את ריב עמו, הנה לקחתי מידך את כוס התרעלה, למעלה אמר שתית מצית, אך אין הכוונה שהריקה את הכוס, אלא הריקה את הגביע. ועתה אומר אקח מידך את הכוס, ולא תמלאי עוד גביעך. וזהו שאמר את קבעת כוס חמתי לא תוסיפי לשתותה עוד, והקבעת הוא מין גביע כמו שפרשתי.44ביד מוגיך, נראה שהנכון מוניך כמו למעלה מ"ט כ"ו וכן נראה מתרגום יונתן ומתרגום יוני המיוחס לשבעים זקנים, והנה לשון הוגה והונה נבדלים בזה, כי המוֹנֶה עושה להנאת עצמו לא תונו איש את עמיתו, והמוֹגֶה אפשר שיעשהו במשפט כי ה' הוגה על רוב פשעיה, וכאן הוא אומר אשר אמרו לנפשך שחי ונעבורה, הרי שהיו מציקים לישראל להנאת עצמם, ונכון יותר לקרוא להם מונים, וכן דעת Lowth, וכן מצאתי אח"כ בדפוס ברי"שא.45שחי ונעברה. מליצה היא לומר שהשפילוך לפניהם עד עפר, באופן ששמתְ להם גוך כארץ וכחוץ שהוא מוכן לעוברים, ומליצה קרובה לזו על גבי חרשו חורשים תהלים קכ"ט ג'.
